לעבור לתוכן


פיתוח קניונים מרכזים מסחרים ומיזמים קמעונאיים

אלברטו אלברטו


חוזרים למוכר ולפשוט


צרכנות ומסחר בעידן פוסט הקורונה

המאמר פרי עטו של אלברט עמית המתמחה בפיתוח מתחמי מסחר ומיזמים קמעונאים.     לתגובות albert@yuv.co.il

מזה שנים אני גורס, בתפיסתי המקצועית כי שינויים מהותיים חלים ויחולו על כולנו בכל הקשור לאפיוני הצריכה ומשם גם לאופי מרכזי המסחר למיניהם בישראל. השינויים הללו אינם בהכרח קיצוניים ומורגשים והם סוג של תהליך ארוך טווח שעיקרו חזרה למוכר, הפשוט, הנגיש והאותנטי.

מגפת הקורונה רק האיצה חלק מהתהליך ובעיקר האירה לכולנו כי חיינו בכלל הם עניין של שינויים מתמשכים, תובנות ומחשבות על סגנון חיינו, לא רק במושגי קניות וצריכה שחייבים להשתנות.

אני מתייחס רק ( לפחות טרם המשבר האחרון )  לקניות ה"און – ליין" והגידול הצפוי בהם. התייחסותי היא בעיקר לצריכה הממשית במרכזי הקניות למיניהם והרשתות הקמעונאיות לסוגיהם.

מורכבות החיים היום הופכת את רובנו למשועבדים למערכת מורכבת, מחייבת, מאתגרת ובעיקר מתישה את רובנו בכל מעמד סוציו אקונומי. חיים הקשורים ביוקר מחייה ממשי, שחיקה בהון הפנוי, הסתמכות על אשראים מיותרים ומנופחים מעבר ליכולותינו האישית, טיפול וקיום ובניית משפחה נורמטיבית תוך הישחקות לא קטנה ( אולי לא ברמת החינוך - זהו דיון אחר וחשוב לא פחות )  אבל בעיקר הישחקות ברמת הערכים והמוסריות הלאומית והאישית ( ואיש איש בדעותיו הפוליטיות מימין ומשמאל ולכולנו מגרעות בהתנהלותנו ) יוצרת לטעמי שינוי מהותי אצל מגוון צרכנים וביתר שאת עם פרוץ מגפת הקורונה וקיומה בחיינו.

מורכבות החיים המתוארת לעיל יוצרת אצל צרכן סופי רצון גודל והולך ( גם במידה ולא נראה ככזה באופן בולט ובערכים גבוהים ) לחזור לפשוט. תוך השענות על היכרות אישית של הצרכן עם מקום הצריכה. המוני פחות, אישי יותר, מוכר, נוח, נגיש, קרוב ועוד.

בפן האישי, צרכן, ועם הזמן ענין זה ילך ויתגבר, יחפש עוד ועוד את הקשר האחר מהמוכר ונותן השירות. ככל שרמת השירות תהפוך לאישית יותר ( ברמה של היכרות כללית ואפילו לא בזיהוי שמו של הקונה ) אזי החיבור של הצרכן למקום הקנייה יתחזק, תוך גידול בנאמנותו למקום ולנותן השירות.

נכון להיום עדיין אנו עדיין לא עדים  למגמה זאת באופן רחב ובעיקר ניתן לחוש ולראות יותר ויותר כי בקהילות קטנות יותר, וככל שערך החינוך גבוה יותר, מגמה זאת בולטת מאד. ואז גם  הקניות למוצרי יום יום נערכות במכולת השכונתית ולא בסופרמרקט הגדול, הירקן הוא הירקן שלי, הקצב הוא הקצב שלי, לספר כמובן תמיד יש נאמנות, והקפה השכונתי הלא ממותג מרשת גדולה, הופך למקום לפרלמנט השבועי או מפגש חברות לקפה של בוקר.

כל אלו ואחרים יוצרים וייצרו שינוי שיתבקש גם אצל הרשתות הקמעונאיות ולא רק. גם על הקניונים ולמרכזי המסחר חלה החובה להיערך לשינוי מדורג שלטעמי עם השנים ילך ויתחזק.

אוכל לתת כאן רשימה ארוכה של נושאים לטיפול בשוק הרשתות ומרכזי המסחר, כמובן שאין כאן מודליזציה בתבנית קבועה והתאמות יש וצריך לעשות באם בכלל לגופו של  ארגון, סביבתו, מיתוגו, מיצובו ועוד.